חוקרי המרכז לעוני והדרה חברתית באוניברסיטת חיפה מצאו שתחת נסיגה דמוקרטית, מדיניות הרווחה מקדמת תלות כלכלית בממשלה, תוך המשך הפגיעה באוכלוסיות מודרות והחלשת הדמוקרטיה.זה בדיוק מה שקורה במקרה של המועצה לביטחון תזונתי, ובהתבסס על עדויות מהעולם זה עתיד להמשיך. בוא נעצור את זה כאן - אנא הפיצו את סדרת האיורים המצורפת.לפרטים נוספים על המרכז:https://www.facebook.com/reaserch.poverty/
המשך קריאה
חזון המרכז
המרכז יוביל את המחקר בתחום העוני וההדרה החברתית בישראל, באמצעות שילוב בין גישות תיאורטיות ושיטות מחקר מגוונות. המחקר יבחן מגוון אוכלוסיות, אולם דגש מיוחד יינתן למחקר בקבוצות בעלות הצטלבות של מיקומי שוליים. דגש מיוחד יינתן לשיתופי פעולה מחקריים בינלאומיים המשלבים בין מספר דיסציפלינות. המרכז ידגיש ויפתח את החיבור בין האקדמיה לבין הקהילה וקובעי מדיניות, מתוך מטרה להשפיע על החברה בישראל ובעולם. המרכז ישלב חוקרות וחוקרים צעירים ביצירת הידע האקדמי ובהנגשתו לאוכלוסיה הרחבה בכלל ולחברות וחברי קהילות מודרות בפרט.
המרכז משתלב בהובלת אוניברסיטת חיפה בקידום מטרות האו"ם לפיתוח בר קיימא (SDG’s) ובשילובן בעבודת המחקר. המרכז מתמקד בצמצום העוני כמטרה ראשית המניעה ומחברת את המטרות הנוספות. שיעורי עוני והדרה גבוהים אינם מאפיינים רק מדינות מתפתחות. באופן בולט ביחס למדינות מפותחות, בישראל כל אדם חמישי וכל ילד שלישי חווים עוני. שיעורי העוני בקרב משפחות עובדות גבוהים גם הם, כך שכל משפחה שמינית נמצאת בסיכון לעוני. באופן חמור יותר, כרבע מהילדים בישראל סובלים ממצב של אי ביטחון תזונתי, אשר מהווה איום חמור על הבריאות הפיזית ורווחתם הנפשית. מטרות מרכזיות נוספות לפיתוח בר קיימא הקשורות באופן ישיר לפעילות המרכז, הנן בריאות, השכלה, שוויון מגדרי, עבודה הוגנת וצמצום אי שוויון.
מאמרים
מחקר משלב שיטות להסבר הגורמים המעצבים את הסיכון לעוני בקרב עניים עובדים.
אסף לבנון, עינת לביא ורוני סטריאר.
שיעור העוני בקרב עובדים גדל בעשורים האחרונות והפך תופעה זו לנפוצה. מחקרים כמותניים קודמים הציגו אומדנים מייצגים אך צרים של מאפייני התופעה. מאידך, מחקרים איכותניים הציגו תיאור עשיר ומעמיק של התופעה, אך התמקדו במקומות מסוימים וקבוצות יחודיות. לכן, אף אחד מהמחקרים הקודמים על נושא זה לא הציג תמונה שהנה, בו זמנית , כוללת את כלל ההסברים לתופעת העוני בקרב עובדים, מייצגת את כלל האוכלוסייה ומתייחסת להבדלים קבוצתיים היחודיים למקרה הישראלי. המאמר הנוכחי עושה שימוש במחקר משלב שיטות, המחבר בין ניתוח כמותני של סקרים מייצגים לבין מחקר איכותני המתבסס על ראיונות עומק, לשם בחינה מייצגת, ממצה ומעמיקה של הגורמים לעוני בקרב עובדים.
