שינוי האקלים משפיעים בצורה רחבה ומשמעותית על  החיים בערים, בין השאר באמצעות החמרת החשיפה לאירועי חום קיצוני. מגוון יוזמות מדיניות עוצבו בשנים האחרונות בניסיון לצמצם את החשיפה לחום בקרב תושבי ערים. אולם, תשומת לב מועטה הופנתה לבחינת ההשפעה של דפוסי אינטראקציה בין התושבים, הקהילות ובעלי תפקידים בערים על החשיפה לחום. כמו כן, לא נבחנה ההשפעה של מידת הגיוון החברתי בסיכוני החשיפה לחום, ובעיקר חסר מידע על משקי בית הנמצאים במחסור ובעוני. לכן, נדרשות גישות חדשות לתכנון אסטרטגיות להתמודדות והתאמה לשינויים הקשורים בחום. המחקר הנוכחי מתמודד עם אתגר זה באמצעות בחינת המאפיינים, העמדות והמניעים של פרטים המעצבים חשיפה והתנהגות הקשורים בחום, כמו גם באמצעות בחינת התפקיד של דפוסי אינטראקציה בין אנשים, קהילות ויוזמות מדיניות כמעצבים התנהגות מתואמת המעודדת שוויון בחשיפה לחום. הגישה אותה המחקר מציע, מתמקדת בהשפעה המשולבת של התפלגות סיכונים חברתיים, נורמות חברתיות ומדיניות בעיצוב חוסן לחום. המחקר יעשה שימוש במגווון שיטות, תוך שילוב בין סקרים, ראיונות עומק ומודלים ממוחשבים לתיאור וניבוי התנהגות, ואימוץ מערך המחקר השוואתי בו יבחנו שתי ערים מגוונות מבחינת חברתית/כלכלית – בוסטון בארה"ב וחיפה בישראל.