חוקרים צעירים
עירית בירגר שגיב, אישה, אמא, ע"וס ומטפלת באמנות. גרה בגליל. עובדת בסטודיו הפתוח בכפר הילדים בכרמיאל ודוקטורנטית בחוג לטיפול באמצעות אומנויות באוניברסיטת חיפה.
דוקטורט בנושא "קהילות מעורבות חברתית של צעירות בהדרה בישראל; בחינת הגורמים הבינאישיים והתוך אישיים המובילים לשגשוג".
מטרת המחקר הנה לפתח ולבחון מודל של תהליך תיווך תיאורטי המתאר את התפתחות השגשוג בקרב בוגרות צעירות בהדרה חברתית בישראל, באמצעות מעורבות חברתית והשתייכות לקהילה. במחקר יעשה שימוש במודל תיווך אשר נשען על שתי מסגרות תיאורטיות: "מודל הפעולה האודימונית"; EAM (2018Sheldon, ), המניח את הבסיס לכך שפעולה משמעותית- אודימונית (eudaiminic) מובילה לריבוי חוויות מספקות, וגישתם של פיני וקולינס (2015Feeney & Collins, ) המדגישה את התפקיד המרכזי שיש ליחסים קרובים ומשמעותיים עבור התפתחותו של שגשוג.
רותי בל, רו"ח ועו"ד לומדת תואר שני לכלכלה באוניברסיטת חיפה.
נושא התזה שלי הוא "השפעתם של מוסדות להשכלה גבוהה על האיזור הגיאוגרפי בו הם שוכנים".
מטרתי לבדוק שתי שאלות: הראשונה, מהי ההשפעה של הקמת מוסדות להשכלה גבוהה על הביקוש ללימודים באיזור הגיאוגרפי בו הם שוכנים, והשאלה השנייה, מהי השפעתו של מוסד להשכלה גבוהה על שוק העבודה באיזור הגיאוגרפי בו הם שוכן?
זאת באמצעות בחינה של בחירות של סטודנטים ובוגרים היכן ללמוד לתואר ראשון והיכן לעבוד לאחר סיום התואר הראשון.
נורית קנטרוביץ', דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה
תחומי מחקר: עוני והדרה חברתית, מיצוי זכויות, בוגרים צעירים, מדיניות חברתית
עבודת הדוקטורט של נורית תעסוק באסטרטגיות כלכליות להתמודדות עם עוני בקרב נשים נשואות, על רקע שונות תרבותית, ובמשמעותן של אסטרטגיות אלה עבור היבטים נוספים בחייהן של הנשים. באופן ספציפי, המחקר שואף לזהות מהן האסטרטגיות הכלכליות השונות להתמודדות עם עוני בהן נוקטות המשפחות הנוטלות חלק במחקר. שנית, המחקר ינסה לזהות מהו חלקן, תפקידן וכוחן של הנשים בהתמודדות עם עוני בתוך משפחות אלה. שלישית, המחקר ינסה ללמוד על להשלכות של מצב העוני על רווחתן של הנשים, על חלוקת העבודה המשפחתית, על התקשורת המשפחתית ועל מערכי הכוח במשפחה. רביעית, המחקר יעמוד על נקודות דמיון ושוני באסטרטגיות הננקטות על ידי נשים נשואות המתמודדות עם עוני, מקרב קבוצות תרבות שונות.
סתיו פדרמן, בוגרת תואר שני בכלכלה, במסגרת התכנית המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת חיפה.
תחומי המחקר: מוביליות של בעלי ההכנסות הגבוהות, אי-שוויון.
בעשורים האחרונים אנו עדים לעליה משמעותית באי השוויון במדינות המפותחות. ברבות מהמדינות האלו, העלייה באי השוויון מלווה בעלייה בחלקו של האחוזון העליון מסך ההכנסות. שתי תופעות אלו עוררו אי-שקט חברתי הבא לידי ביטוי במחאות חברתיות רחבות היקף ברחבי העולם, ועניין הולך וגובר בקרב חוקרים מתחומים שונים בנושא אי השוויון, האחוזון העליון
וניידות כלכלית. הגם שהמחקר האמפירי בנושאים אלו התרחב במהלך העשור האחרון ברחבי העולם, בישראל המחקר נשאר מצומצם למדי. מחקר זה עוסק במדידת הניידות התוך-דורית של בעלי ההכנסות הגבוהות בישראל בין השנים 1995-2013, באמצעות נתונים על הכנסות משכר ועסק שנאספו ע"י הלמ"ס ורשות המיסוי. המדידה מתבצעת בשלוש שיטות מדידה: מדידת הניידות על ידי ניתוח חלקם של בעלי ההכנסות הגבוהות מסך ההכנסות, חישוב ההסתברות של פרט להישאר באותה קבוצת הכנסה לאורך זמן ובחינת הניידות ברמת הפרט על ידי חישוב שונות הדירוג של הפרטים ביחס לפרטים אחרים בסולם ההכנסות. מתוצאות המדדים עולה כי במובנים של שינויים במיקומו של הפרט ביחס לפרטים אחרים בסולם ההכנסות, האחוזון העליון נייד פחות מחמשת האחוזונים העליונים, וחמשת האחוזונים העליונים ניידים פחות מהעשירון העליון. זאת למרות שהאחוזון העליון היה נתון ליותר שינויים בהכנסתו מאשר חמשת האחוזונים העליונים, ואלו היו נתונים לפחות שינויי שכר מהעשירון העליון. מהשוואת הניידות של בעלי ההכנסות הגבוהות בישראל לקבוצות דומות במדינות אחרות עולה כי האחוזון העליון בישראל נייד יותר מהאחוזון העליון בגרמניה ובארה"ב, נייד פחות מזה שבנורבגיה ובעל ניידות דומה מאוד לזו של האחוזון העליון בפינלנד. חמשת האחוזונים העליונים בישראל ניידים יותר מאלו שבגרמניה והעשירון העליון נייד יותר מזה שבנורבגיה.
המחקר נעשה במסגרת עבודת תזה לתואר שני בכלכלה בתכנית המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של פרופ' מאיר יעיש מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטה חיפה וד"ר אסף שריד מהחוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה.
אסיה לויפרמן קוגן, בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית, תואר שני במדיניות ציבורית.
תחומי מחקר: עוני בקרב הקהילה האתיופית, עוני והדרה חברתית.
המחקר יעסוק בחסמים ובהזדמנויות להשגת משאבים כלכליים בקרב קהילת יוצאי אתיופיה, תחת המדיניות הציבורית העכשווית בישראל. מטרת המחקר הינה לבחון את הקשר בין הישרדותם הכלכלית היומיומית של בני העדה החיים בעוני, לבין החסמים העשויים להשפיע על התנהלותם בהיבט זה. זאת, תוך התמקדות בארבעה נתיבים עיקריים להשגת המשאבים הכלכליים: (א) תעסוקה; (ב) תמיכת הממשלה; (ג) תמיכת המגזר השלישי; (ד) רשתות חברתיות.
אדלין דלאל, בוגרת בית הספר לעבודה סוציאלית.
תחומי מחקר: חוסר מעמד אזרחי, פלסטינים, עוני, תיאוריה אינטרסקציונאלית.
המחקר עוסק בחקר משמעותהּ הרב-מימדית של תופעת חוסר המעמד בישראל, תוך התמקדות באוכלוסיית השוהים הפלסטינים חסרי המעמד. אוכלוסייה זו מתגוררת במדינה, ללא זכויות חברתיות ככלל אזרחי המדינה, ומתמודדת עם קשיים וחסמים רבים, עקב חוסר המעמד היא חווה פגיעה במספר מישורים ובמיוחד בהיבטים של בריאות, דיור, עבודה ורווחה. אוכלוסייה זו מתמודדת עם מספר קשיים בחייה במדינה, החל מזרות במדינה, קשיי שפה, חוסר קבלת זכויות חברתיות, עוני, הידרדרות התמיכה המשפחתית ופגיעה ברשתות החברתיות ואי היכולת לתכנן את המחר. עיסוקו והתמקדותו של המחקר הוא בהזדמנויות הקיימות ובמחסומים העיקריים הנובעים ממעמדם הייחודי (או יותר מדויק, מהעדר המעמד שלהם) של אותן משפחות, תוך התמקדות בארבעה היבטים עיקריים:1. כלכלי 2. רשתות חברתיות ותמיכה ארגונית 3. פסיכולוגי 4. אוריינטציית העתיד. המסגרת התיאורטית שעליה התבסס מחקר זה הייתה התיאוריה האינטרסקציונלית (הצטלבות מיקומי שוליים), שמהווה מסגרת פרשנית להבנת דרכי ההישרדות של פלסטינים חסרי מעמד קבע בישראל.
